רש"י על שבת נ״א א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת נ״א ע״א:א׳ רש"י על שבת נ״א ע״א:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

מַתְנִי׳ לֹא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם — לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת.

2 שבת פתח ↗

3 שערי תורת בבל פתח ↗

נא א רש"י ד"ה ונותן וכו' כגון כר וכסת של לבדין שאינו מחמם.—משמע דכר וכסת של מוכין שכן הוא סתם כר וכסת - עי' לעיל מח א מחממין את הצונן, ואין זה טבען דאפי' של מוכין אינן מוסיפין חום בצונן, ולהיפך הן שומרין את הצונן מן החום שבחוץ שלא יבוא בו, וכעין שאמרו בירושלמי ראש פרק זה ו ע"ד: ההן תבן בעל פקדון הוא כמה דאת יהיב ליה הוא יהיב לך. שם תוס' ד"ה או וכו' ולא חשיב לב"ה כמניח וכו'.—ראיה זו אינה מובנת לי, דהרי כל שאינן עליו כל בין השמשות אין זה נקרא בסיס כמבואר לעיל מג א, ושם מיירי בעצמות וקליפין שנשתיירו מאוכלין שאכלו בשבת.

2 מתני' לא יכסנו משתחשך - הא פרישנא טעמא בפ"ב דף לד. מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח:

3 ממלא הקיתון - של צונן:

4 ונותן לתוך הכר - שלא יחמו בחום הקיץ והחמה כגון כר וכסת של לבדין שאינו מחמם:

« רש"י על שבת נ״א ע״א:א׳ רש"י על שבת נ״א ע״א:ג׳ »